לפי הגישה המערכתית, המנחה את עבודתי, במשפחה, בדומה למערכות אורגניות, מתקיימים יחסים של השפעה הדדית על כל אחד מבני המשפחה.
ייחודו של הטיפול המשפחתי המערכתי בכך שהוא מגייס את בני המשפחה לפתרון בעיות שאמנם יכולות להופיע אצל היחיד, אך מושפעות מהיחסים במשפחה וגם משפיעות על המשפחה כולה ומכבידות על תפקודה.
הטיפול המשפחתי נשען על ההנחה שחיוני שהמשפחה תהיה בסיס בטוח, הקשוב לצרכים של כל אחד מבני המשפחה (ראה: גישת ההכוונה העצמית בפרק זה) וכי תשתית של משפחה כמקום בטוח חיונית להתמודדות עם אתגרי החיים, לצמיחה ולהתפתחות. לפי גישה זו, בעיות רבות של הפרט הן נגזרת של פגיעה בצרכים הבסיסיים ועשויות להיפתר באמצעות שינוי דפוסי התקשורת במשפחה ומערכות היחסים.
במסגרת הטפול המשפחתי אבדוק, על פי הצורך, עם הפונה, אפשרות של הזמנת בני משפחה נוספים למפגש הטיפולי כדי להיעזר בהם בהבנת הבעיה, בהתוויית תוכנית הטפול או בקידום התהליך הטיפולי. כך למשל, בבעיה זוגית, אבחן עם הפונה את האפשרות לשלב בין מפגשים זוגיים ומפגשים עם כל אחד מבני הזוג.
בעיות נוספות שמשפיעות ומושפעות מהמשפחה כולה הן למשל תוקפנות ופגיעות הדדיות במשפחה. בשלב ראשון אפגוש את ההורים ונתווה את הדרך לחיזוק סמכותם כצוות ואת היכולת שלהם להציב גבולות בדרך אפקטיבית, תוך הקשבה לצרכים הבסיסיים שלהם עצמם ושל ילדיהם. בשלב שני, על פי הצורך, תוזמן המשפחה כולה למפגש.
הטיפול המשפחתי הוא בדרך כלל קצר-מועד, ממוקד ומכוון למטרה הטיפולית שנקבעה במשותף ביני לבין הפונה.
