משחיקה לחוסן וצמיחה
דף הבית / תחומי טיפול / משחיקה לחוסן וצמיחה
"להתחדש זאת תנועה.
הליכה לקראת משהו מוכר ויחד עם זאת שונה וחד-פעמי"(מילי אפשטיין).
חש שאולי מה שמנהל אותך בתחומים מסוימים בחייך היא תחושת שחיקה? מרגיש חוסר עניין. חוסר תשוקה. כבר לא מתלהב מדברים. חסר רצון לעשות דברים? עולה בך התנגדות לדברים מסוימים? עייפות, כבדות, שעמום?
כל אלו יכולים אכן להעיד על שחיקה. שחיקה יכולה לצוץ במגוון הקשרים – במקום העבודה, במשפחה, בתפקידים כאלו ואחרים שאתה נושא על עצמך בחייך, בלימודים ועוד.
תיאוריית ההכוונה העצמית שפותחה ע"י דסי וראיין (2000), מנחה אותי בהתבוננות בסוגיית השחיקה. התיאוריה מציגה סקאלה של סוגי מוטיבציה לפיה, בקצה האחד נמצא את היעדר המוטיבציה, האדישות וחוסר העניין והרצון להשקיע – כל אלו הם ביטויים מובהקים לשחיקה. בקצה השני של הסקאלה נמצא את המוטיבציה האוטונומית שלפיה אנחנו משקיעים ופועלים מתוך מכוונות עצמית, מתוך בחירה, מתוך הזדהות ותחושת משמעות. במרכזה של הסקאלה נמצא את המוטיבציה החיצונית הכוללת את המוטיבציה הכפויה, מצב בו אנחנו פועלים ומבצעים, אך מתוך חובה והכרח ואת מוטיבצית הריצוי. מוטיבציות אלה מלוות פעמים רבות בתחושת כעס, תסכול והתנגדות. מוטיבציה כפויה ומוטיבציית רצוי זכורות לרבים מאיתנו היטב מימי בית הספר. תחושת השחיקה מתעצמת כאשר אנחנו פועלים מתוך מוטיבציית כפיה או ריצוי.
מטרתנו העיקרית היא לזהות את המקומות בחיינו שבהם אנחנו והקרובים לנו פועלים מתוך מוטיבציה אוטונומית, ולצמצם ככל שניתן מקומות בחיינו בהם אנחנו והקרובים לנו פועלים מתוך מוטיבציה כפויה ומוטייבצית רצוי המחזקות את תחושת השחיקה.
מה מוביל לשחיקה?
תחושת שחיקה קשורה לחוויה של פגיעה מתמשכת בצרכים הבסיסיים: בקשר שייכות ובטחון, בתחושת מסוגלות ובתחושת האוטונומיה.
מתי הצרכים שלנו נפגעים?
- כאשר אנו חווים תחושת בדידות או דחייה – נפגע הצורך הבסיסי שלנו בשייכות ובטחון,
- כאשר אנו חווים כישלונות חוזרים, בלא מסגרת תומכת שמסייעת לנו להתמודד עם הקושי ולחוות הצלחה, נפגע הצורך שלנו בתחושת מסוגלות.
- כאשר נמנעת מאיתנו האפשרות להשפיע ולכוון את פעולותינו והמציאות כופה עלינו לעשות דברים, או כאשר מעודדים אותנו להתנהגות מרצה, נחווה תחושה של פגיעה בעצמי ולעתים אף התבטלות.
חוויות מצטברות של פגיעה בצרכים הבסיסיים עלולות להביא לתחושה של אדישות, התרוקנות מצברים ושחיקה.
באילו מצבים בחיינו אנחנו נוטים לחוש שחיקה?
- כילדים, אחד המקומות המרכזיים בהם אנחנו נוטים לחוש שחיקה הוא בחוויית הלימודים ובית הספר. קושי מצטבר בלימודים או דחייה חברתית מתמשכת עלולים לגרום לערעור תחושת המסוגלות ותחושת הביטחון הבסיסי.
- כמבוגרים, אנו עלולים להגיע לתחושת שחיקה במגוון סיטואציות. הבולטות שבהן הן כמובן במקום העבודה, ביחסים הזוגיים ובניהול חיי המשפחה. שלושת 'שדות' אלו הם עיקריים ומשמעותיים בחיינו, ובשלושתם חוסר סיפוק של הצרכים הבסיסיים עלול להוביל לתחושות של שחיקה ומכאן לתפקוד לקוי, לתסכול ולקושי רב לנו ולסביבה שלנו.
- מצבי כישלון, פרידה, מעברים ואובדן, כמו למשל התמודדות עם מחלה של אדם קרוב, מלווים פעמים רבות בתחושות של חוסר אונים, חרדה והתרוקנות מצברים. בהעדר תמיכה והכלה רגשית תחושת השחיקה, במצבים אלה עלולה להתעצם.
שחיקה היא אחד המרכיבים של שחיקת חמלה (compassion fatigue) – זהו סוג של שחיקה הבאה לידי ביטוי בעייפות פיזית, רגשית ורוחנית הנוצרת בקרב מטפלים הנחשפים למצבים של חולי או טראומה מתמשכים, באופן שעלול להשפיע לרעה על איכות הקשר עם המטופל ואף על חייהם האישיים. המפגש היומיומי עם סבל עלול ליצור שחיקה רגשית, שניתן לסמנה כ"שחיקת חמלה".
(Figley, 1995; Huggard, 2003; Adams, Boscavino, Figley, 2006).
שחיקת חמלה תתבטא לעתים בתגובות והשתקה כמו :
- שינוי נושא כשעולים תכנים טעונים ורגשות מכאיבים
- מתן "עצות"
- מזעור מצוקה
- קהות חושים
- האשמת הקורבן
- הטלת ספק
- ציניות
- אחר?
כיצד מתחדשים ממצב של שחיקה? וממצב של שחיקת חמלה?
במסגרת הטיפול, נלמד ביחד לזהות את סימני השחיקה שלך ונשתמש בהם כ'גלאי עשן' על מנת לנוע לכיוון של הטענת המצברים והתחדשות. נלמד לזהות אילו צרכים בסיסיים נפגעו, נקשיב לכאב הנלווה לכך. נלמד מהי חמלה עצמית (self – compassion) ונכיר את העוצמה הגלומה בה להעצמה אישית.
"אם נתחיל להתחבר עם כל מה שאנחנו מרגישים בנדיבות מסוימת, שריוני המגן שלנו יימסו, ונמצא, שיש עוד תחומים בחיינו, שאפשר לעבוד עליהם. ככל שאנחנו לומדים להתייחס בחמלה אל עצמנו, הולך ומתרחב מעגל החמלה כלפי אחרים – מצבים ואנשים, שאפשר לעבוד איתם, והאופנים, שבהם אפשר לעבוד" (פמה צ'ודרון, כשדברים מתפרקים).
מה היא חמלה עצמית (self compassion)?
- גישה מטיבה כלפי עצמנו (לעומת הלקאה עצמית)
- אנושיות משותפת (לעומת בידוד
- קשיבות- שימת לב )פתיחות לכאב לעומת התעלמות /הזדהות
נשים לב לסימני ההתעוררות של אנרגיית החיים, המוטיבציה להתחדשות וניתן להם ביטוי בחייך.
ואיך זה עובד הלכה למעשה? הנה דוגמה מחדר הטיפול:
מטופלת הגיעה לטיפול בתחושה של עייפות, חוסר עניין בדברים, שיעמום ריקנות ואובדן דרך (הביעה תחושה שהיא 'לא יודעת מה היא רוצה'). בשיחה התברר שאחרי 30 שנות הוראה, על סף פרישה, העבודה כבר לא מאתגרת אותה (בהעדר אתגרים, תחושת המסוגלות נפגעת). גם תחושת השייכות למקום העבודה מאד נחלשה, בעקבות תחלופה גבוהה של הצוות. המטופלת ביטאה געגוע לחוויית התחדשות, שחרור ויצירה שהיתה לה בעבודה בעבר. מטרת הטיפול כפי שהוגדרה איתה היתה לגלות בתוכה את המעיין, שבתחושה שלה ישנו, וכשתפגוש אותו, הוא יפרוץ החוצה ויביא אותה להתחדשות. בעבודת התמקדות, זוהו וטופלו החסימות והתקיעויות הפנימיות. כמו כן, זיהינו התנסויות מחזקות ומטעינות מצברים. התהליך היה מלווה בתחושת הקלה והתרגשות ובהתעוררות של יוזמות להתנסויות חדשות שבאו הפעם מתוכה. "למדתי לעשות הפרדה בין ה"קול" שלי וה"קול" של אחרים. אני מיישמת את זה בחיי יום יום .מגיבה לדברים שאומרים לי שבעבר פוצצו אותי, בלי כעס ואפילו בהומור. בפעם הראשונה אני אומרת לעצמי "הקול הזה הוא לא שלך. למה להתרגז? שחררי."
המטופלת סיכמה: "אני שמחה לבוא לפה. מבטלת דברים כדי להגיע לכאן. מרגישה שנחשפתי למשהו שזה 'אני'. הטיפול נתן לי מוטיבציה לחפש כוונים חדשים".
